כמורה נהיגה אני נתקל לא מעט בבקשה שחוזרת על עצמה מצידם של תלמידים חדשים להתחיל את לימודי הנהיגה בטרם הספיקו ללמוד לתאוריה או לעבור את מבחן התאוריה.

במאמר זה ברצוני להסביר מבחינה מקצועית למה לא כדאי להתחיל את השלב המעשי לפני שמסיימים עם השלב העיוני.

לימודי תאוריה זה בעצם למידת השפה שבה מתקשרים עם הדרך וכל מי שנמצא שם בנוסף.
ברגע שתלמיד עולה על הכביש במהלך שיעור נהיגה ללא ידיעת השפה הדבר מקשה מאוד עליו ועל מורה נהיגה.
בכלל אני בעד מיקוד אנרגיה ,הכוונה שבמקום לחלק את האנרגיה בין לימוד תאוריה ובין לקיחת שיעורים אצל מורה נהיגה כדאי להשקיע את כל האנרגיה תחילה בלימוד תאוריה ולאחר מכן להתפנות למורה נהיגה.
ההיבט הכלכלי:

תלמיד שלמד היטב והבין את התאוריה יצליח לחסוך לא מעט כסף בשיעורי הנהיגה עקב הבנתו העמוקה את שפת הדרך ובכך לחסוך תרגול ועוד תרגול עם מורה נהיגה על נושאים שיש צורך בהבנה טובה של שפת הדרך(תמרורים,פניות שמאלה מחד סטרי לדו סיטרי,להיפך וכו').

שעורי נהיגה מצטברים:

דבר שכיח נוסף שקורה לתלמידים רבים שבכל זאת מתעקשים להתחיל ללמוד את השלב המעשי בטרם עברו את בחינת התאוריה הוא ששיעורי הנהיגה מצטברים ובמקביל התלמיד מנסה לעבור את בחינת התאוריה ללא הצלחה ואז נאלץ בשלב מסוים לעצור את לימודי הנהיגה בכדי למקד אנרגיה רק בלעבור את בחינה התאוריה.
לאחר תקופה של היעדרות מלימודי הנהיגה חוזר התלמיד ומוצא את עצמו נאלץ לקחת עוד הרבה שיעורי נהיגה בכדי לשחזר את רמתו לפני שעצר את לימודיו בכדי לעבור את בחינת התאוריה.

יתרון נוסף של סיום ההתעסקות עם השלב העיוני לפני תחילת השלב המעשי הוא הרגשת הבטחון העצמי שהתלמיד מקבל ברגע שהוא עולה לכביש בכך שהוא מזהה כל פרט ופרט על גבי הדרך.הדבר מביא לייעול שיעור הנהיגה בכך שמורה הנהיגה מתעסק בהוראת החומר הלימודי הפרקטי ולא מבזבז זמן יקר על הסברים חוזרים על למידת שפת הדרך.

אז כל מה שנותר לכם לעשות זה לבחור את אופן לימוד התאוריה וכיום ישנו מגוון רחב וזמין של לימוד תאוריה:ספרים,אינטרנט או קורס תאוריה מקצועי של בית ספר לנהיגה.

בהצלחה!